אל קפיטו – הגביע הקדוש של פרו

אני וחורחה המדריך המקומי מחכים לתשובה לגבי תחבורה לכפר נידח בצפון מזרח פרו נהג של טנדר שמוביל קפה לכפר הודיע שהוא יוצא לשם ב3 בבוקר

יצאנו אנחנו ושקי הקפה, הכביש לא כביש, החלקה על הבוץ מצד לצד, וחורחה ישן, לא ברור לי איך

הציפור שאנחנו מחפשים היא לא סתם ציפור, היא הגביע הקדוש של פרו . היא הציפור על הכריכה של מגדיר פרו –scarlet banded barbet הברבט בעל פסי השני

היא לא רק אנדמית לפרו , היא נמצאת רק על ההר הזה, אנדמית ליערות הסובבים את הכפר ״פרח הקפה״ flor the cafe ( או יותר ידוע כ פלטפורמה) וכנראה גם נמצאת בהרים הסמוכים הלא נגישים שמורת ההרים הכחולים.

הציפור התגלתה רק לפני 30 שנה

על ה״מלון״ שהגענו אליו, היחיד באיזור, שהוא פשוט בית מקומי, מצויירת הציפור, הקפיטו הם קוראים לו, שזה גם השם של הסוג המדעי שלו capito וגם של המשפחה : capitonidae – ברבטים אמריקאים. אבל הברבט הזה לא נקרא סתם ״ה״ ברבט – הציפור הזו התגלתה רק ב1996! ותוארה בשנת 2000.

גם היום חוקרים מגיעים לאיזורים נידחים ומגלים מאות מינים חדשים בשנה. ואכן המגוון הביולוגי כאן הוא מדהים

כשבני אדם רוצים לראות את הטבע הבתולי ביותר – יש התנגשות של רצונות – מצד אנחנו רוצים לגלות את הטבע במלוא עוצמתו, מצד שני כדי להגיע למקום כזה צריך תשתיות – ואם בונים תשתיות זה כבר הורס את הטבע.

אז בין גידולי התירס, הפפאיה, הקפה והבננה באיזור סמוך להרים הכחולים בפרו, יש גם כבישים וכך אנחנו יכולים בנסיעה מתישה במיוחד להגיע לפנינות טבע שאיכשהו נשמרו.

אאוחניו, הבעלים, צפר ואיש שטח בנשמתו, מחזיק ב40 הקטר של שטח טבעי של יער. וגם 4 הקטר שבו הוא מגדל קפה. מבחינת ציפורים מדובר באחד מאתרי הצפרות הכי טובים בעולם, שכמעט אף אחד לא מגיע אליהם.

המארחת מגישה לנו קפה, אורז ,yuka, וביצת עין מהתרנגולת שלה שמקרקרת תוך כדי שאני אוכל את הביצים שלה. החדרים פשוטים, אין קליטה אין וייפיי, אין חשמל, יש גנרטור לשעה בערב ותרנוגלת ששרה כל הליל . להתקלח אפילו לא ניסיתי..

כשהגענו לסוף המסלול הפופולרי ושום סימן לברבט.. אמרתי בצחוק שאלך לישון לבינתיים. באמת הלכתי לישון על רצפת היער מרוב עייפות, עד שתוך כדי משהו זז בשיחים, מסתכל עם המשקפת ורואה שיושב מולי ינשוף חח ferruginous owl מסתכל עלי בחזרה.

אחרי מנוחה של כשעה פגשנו ציפור מעניינת בשם Dark breasted spinetail, אחריו התחילו להגיע להקות הציפורים לאכול מהפירות שעל העצים סוף סוף, להקה אחרי להקה , עשרה מינים שונים של טנג׳רז בינהם גם כאלה שעוד לא ראיתי כמו orange eared tanager, green and gold ranger, וblue lined mountain tanager, והופ הגיח לשניה versicoloured barbet, הוא ללא ספק אחד הברבטס היפים ביותר בעולם, ואחד ממטרות הטיול לכאן. אבל הוא לא קפיטו. נראה שזה לגמרי הולך להיות עוד טיול שלא הצלחתי לראות בו את הציפור שחיפשתי.

אנחנו עולים חזרה לשביל האחרון כ100 מטרים ומחכים לגביע הקדוש, תוך כדי רואים gray tailed piha, ונקבה של collared trogon , השעה כבר 15:00, לא אכלנו, והמטרה לשמה הגענו עד לפה לא מופיעה. עננים, מתחיל לטפטף, זהו, מסתבר שזה לא קל לראות את הברנש הזה.

ואז המשיח מגיע בדמות אאוחניו, בתרגום לעברית השם שלו זה ״חכם״, מקשקש קצת עם חורחה, ומיד בכוחות מתוגברים מתחילים לחפש, הוא קנה את השטח כדי לשמר את הציפורים בו, מכיר את כל הטריטוריות של כל ציפור בשטח, והוא מדבר עם הציפורים בשפה משלו, הוא לוקח אותנו לפינה ומראה לנו קוליברי napo sabrewing, שבדכ קשה לראות..

ואז מסתבר שקצת מאחורי המקום שנמנמתי יש עץ, הוא מתקרב לעץ, ממלמל כמה מילים, ו…. הקפיטו מופיע! 4 פרטים… ורק אז אני מבין למה בכלל חיכיתי, זו ציפור מטורפת! הם עפים לכיוונינו , אחד יושב על ענף ממש מולי, בדיוק איך שדמיינתי את התמונה שלו. ואז הם עפים לעץ שראינו בו ברבטים ופשוט אוכלים להנאתם, ואנחנו עם חיוכים מרוחים, הרבה מוצ׳ו גרסייאס אמרתי שם, שכחנו שלא אכלנו כלום מהבוקר, צופים בהם מנשנשים פירות מהעץ. עשרים דקות שלמות הציפור שכמעט ויתרתי עליה אחרי מסע ארוך מאוד פשוט מדגמנת מולי, גירודים, וקשקוש מאוד מוזר בזנב, ממש כמו כלב מצד לצד, התנהגות מדהימה.

מרוצים אנחנו חוזרים כשאאוחניו אומר לנו איפה לעצור כדי לראות עוד ציפורים מעניינות. יש בשטח הרבה ציפורים אנדמיות לפרו, ובכל רגע מישהו יכול לקנות את השטח ולחרב אותו .

למחרת המשכנו לטיול בצד השני של ההרים והמשכנו לראות ציפורים מעניינות עד שמשום מקום חצה אותנו ארמדילו! איזה חיה מטורפת! ארמדיל טאטו, נקרא גם גם ארמדיל תשע החגורות (נסו לספור)

הגשם התחיל פתאום להתחזק ואחרי שהבנו שהוא לא הולך להפסיק כיסינו את עצמנו בעלים ענקיים, כמו מטריות, וחזרנו לבקתה.

קישקשנו עד 20:30 על הקבר של ישו בירושלים, ועל גמלים שמסתובבים בכל ישראל ישראל(כמובן), ועל כמה הם היו רוצים גמל לכפר שלהם. מחר נעשה את הדרך הארוכה חזרה. מלטפים קצת את החזירת מחמד המצחיקה שלהם פוליטה, והולכים לישון מרוצים, מקום מטורף. Gracias peru