זאבים טלואים הם אחד הטורפים הכי מרתקים באפריקה, עם התנהגות קבוצתית וציד משותף שזוכה ל80 אחוז הצלחה בד״כ . מצד שני ציד כזה צריך להאכיל את כל הלהקה.
נכון ל2024 נשארו בעולם ה6,000 זאבים טלואים בטבע בלבד!
הם מוגדרים בסכנת הכחדה EN . לצורך ההשוואה אריות נשארו בטבע כ25,000, יש פחות זאבים טלואים מנמרים – שנשארו באפריקה כ-9,000 פרטים, ואפילו פחות מצ׳יטות שנשארו באפריקה רק כ7,000.
לרוב נדיר יותר לראות אותם היום בפארקים הפופולריים במזרח אפריקה אבל מתקיימת אוכלוסיה בריאה בזמביה.
אני מכיר מטיילים שעשו המון טיולים במזרח אפריקה ולא ראו זאבים טלואים . בדרום אפריקה יש אוכלוסיה יותר גדולה, אם אפשר להגדיר את זה גדולה. ועדיין בארבעת הימים הראשונים שלי שם לא ראיתי אותם. וביום החמישי של הטיול שלנו בקרוגר – הם הגיעו.
הרגע הזה ש30 זאבים עלו על הכביש היה אחד הרגעים המרגשים בחיי – אפשר לטעות במראה שלהם ולחשוב שהם כלבים חמודים, התקשורת בינהם כלהקה פשוט מהממת.
הם נקראים באנגלית ״כלב בר״ או ״כלב מצוייר״ אבל המרחק בינו לבין כלב הבית שלנו הוא הכי רחוק שיכול להיות.
כלבי הבית בויתו לפני 15,000 שנה סה״כ מהזאבים האפורים
והזאב הטלוא נפרד לסוג אחר ובלעדי בשם Lycaon לפני כ2 מליון שנים !
מבחינה חברתית הם גם שונים מהזאבים האפורים בכך שהטיפול בגורים הוא קבוצתי, כל הלהקה מטפלת בכל הגורים של כולם, והאמת שאפשר להרגיש את זה מיד בנוכחות שלהם
הלהקה חזרה מציד והיו שלושה זאבים פצועים ומדממים, כנראה שהטרף שלהם נחטף על ידי צבועים שתקפו אותם .
חברי הלהקה מלקקים לזאבים הפצועים את הפצעים, אחרים משחקים אחד עם השני מלאי אנרגיה, גורים משוטטים לנו מתחת לרכב – פשוט חוויה מטורפת
הצבועים והזאבים
מספר מחקרים עסקו ביחסים בין צבועים לזאבים טלואים, פרופ׳ קרייג פקר וד״ר פ.ק אסטון מצאו במחקרי שלהם שצבועים עוקבים אחרי להקות זאבים, או אורבים להן במהלך הציד ולאחר מכן חוטפים להן את השלל הודות לכח ולגודל של הצבועים המנוקדים.
בכלל, החוויה הזו של לראות את ״סדר הפעולות״ בטבע האפריקאי זה מדהים. קודם כל יש טורף ונטרף… לאחר מכן בחלק מהמקרים מגיעים הצבועים או האריות ומנסים לחטוף את הטרף ולאחר מכן קרניבורים קטנים יותר כמו זאבים טלואים, שועלים, גיריות דבש…
בכל הזמן הזה עשרות נשרים מחכים על העצים, ומספר לא מבוטל של צבועים עושים את דרכם ממרחק של קילומטרים בעקבות חוש הריח המטורף שלהם.
בשלב מסויים את השאריות מתחילים לחטוף הנשרים, אך אם יש חלק של עור שלא נפתח עדיין יש רק דורס אחד שיכול להתמודד עם פתיחת עור עבה – עוזניית הנגב Lappet faced vulture
לאחר שהיא פותחת את העור העבה ואוכלת גם שאר הנשרים והעיטים מנצלים את פתיחת העור של העוזניה כדי לאכול מהחלק שלא היה זמין קודם. חלק מהנשרים מהם בעלי יכולות פירוק גם של העצמות.
עוזניית הנגב נכחדה מישראל כמקננת, היא היתה מקננת על עצי שיטה. דמינו לראות דבר כזה מחוץ לאוטו. באסיה ואירופה יש עוזניה שחורה, שתפקידה בטבע זהה – פתיחת העור העבה של החיה.
זו הסיבה שבישראל מאכילים את הנשרים בחתיכות של בשר ולא פגר שלם. ואם פגר שלם אז פותחים אותו.
מאז שנכחדו העוזניות אין מי שיפתח את העור
האינטרקציה בין הנשרים והיררכיה בינהם בסדר אכילת הטרף היא מדהימה לצפיה, יש מצלמות online שמשדרות את האכלת הנשרים הזו בארץ מצורף קישור למצלמה לייב
פארק קרוגר הוא פארק עצום בערך בגודל של מדינת ישראל, הוא יותר גדול מהסרנגטי ופי 13 מהמסאי מארה . הטיול הקלאסי הוא בדרום הפארק אבל מי שמעוניין במגוון רחב יותר של בתי גידול, והרבה מיני ציפורים יכול לעשות מסלול מצויין מהצפון לדרום. הצפון הוא חסר קליטה סלולרית ובעונה הרטובה גם עם לא מעט מלאריה. אם באים בין מאי לאוקטובר אין כמעט מלאריה וזה המסלול שהייתי ממליץ.
מבחינת יונקים – בקרוגר יש פי 2 יותר מיני יונקים מבמזרח אפריקה, כולל מינים נדירים של אנטילופות…
מצד שני בפארקים של מזרח אפריקה סביר יותר להיתקל במרדפים של צ׳יטות ואריות מאשר בקרוגר ובנוסף בסרנגטי מתרחשת הנדידה הגדולה של הגנו שחוצים את נהר המארה שזה אירוע עוצמתי ביותר שאני ממליץ לכל אחד לחוות אותו בחייו.
הציפורים בכל הפארקים של אפריקה מהממות ונוכחות מאוד בצבעוניותן וזה מעשיר מאוד את הביקור בפארק
מומלץ להגיע לפארק בין מאי לאוקטובר, בהצלחה
