ספארי בהודו – מציידי טיגריסים לציידי חוויות

כשאתם מטיילים היום בספארי בהודו ורואים טיגריסים מדהימים – זה ממש לא מובן מאליו..

בשונה משאר העולם – עוד בעת העתיקה היער ההודי זכה להגנה מכוחות לא שגרתיים – אלים וציידים.

האלה דורגה שרוכבת על טיגריס.. הפכה את החיה הזו לחית-בר עם מעמד של כבוד. במקום פחד – כששמעו שאגות טיגריס ביער זה היה סימן שהשליח של דורגה הגיע להגן על הכפר.

המעמד הזה הציל את הטיגריס מציד בדיוק כמו את הפרה הקדושה של הודו.

מאוחר יותר המהרג׳ות ההודים והסולטנים המוסלמים צדו טיגריסים, אם כחלק מטקסי בגרות וגבורה, או מאורח חיים לוחמני ..

אך מצד שני ״מגרש המשחקים״ שלהם נשאר טבעי. כלומר הם רצו לצוד את החיות שלהם בסביבתן הטבעית, בתפאורה המושלמת של הג׳ונגל. מה שגרם לאיזור צייד כמו רנת׳מבור להשאר טבעי לחלוטין, ולהתחמק מהחקלאות שהשמידה את המגוון הביולוגי באיזורים אחרים במדינה.

הציד של המהרג׳ות לא היה מאסיבי בצורה מאיימת מדיי על הטיגריסים, אז אפשר לומר אפילו שהיה להם חלק בשימור הטבע של המדינה, בגלל שהם רצו לשמר את שטחי הציד שלהם

טיגריס בעתיקות מבצר של ממלכת צ׳אהן שהיו שולטים ברנת׳מבור. צילום: דניאל כץ.

האיזור נכבש הלוך ושוב על ידי סולטנות דלהי, וחזרה על ידי הרג׳פוטים, אבל נשמר פחות או יותר טבעי

כשהאצולה הבריטית הגיעה ב1818 , הם התלהבו מאוד מעניין הציד.. והכל קיבל תפנית

הם יצאו למסעות ציד עם פילים ותותחים, כדי לחזק את הקשרים שלהם עם הסולטנויות המקומיות

האוכלוסיה שמנתה 100,000 טיגריסים בהודו בתחילת המאה ה20 התדרדרה ל 1,800 טיגריסים בלבד

האשה ששינתה את הכל – אינדירה גנדי – Project Tiger

אינדירה גנדי, שעל שמה נקרא שדה התעופה של דלהי, היא האשה בזכותה קיים ספארי בהודו.

מעבר לעיסוקה בקידום התעשייה, המלחמה בפקיסטן וסיפור הרצח המטורף שלה על ידי שומרי ראשה הסיקים, היא זכורה לאנשי הטבע בעיקר כמי שהצילה את הטיגריס הבנגלי מהכחדה.

ב 1972 קידמה את חקיקת חוק הגנת חיות הבר, שמאותו הרגע שמר על המגוון הביולוגי במדינה. ב 1973 היא השיקה את Project Tiger שבמסגרתו הוכרזו 9 שמורות טבע, המפורסמות בינהן : רנת׳מבור, ג׳ים קורבט, קנהא, מנאס וסונדרבנס.

ב8 שנים אוכלוסיית הטיגריסים התאוששה מ1,800 ל 4,000.. מה שנקרא הרבה יותר קל להרוס מאשר לתקן.

לאחר מותה הציד הבלתי חוקי שגשג ושוב מצב הטיגריסים היה בכי רע. מצב שהשתפר רק לאחרונה ב2014 עלה מספרם ל2,226, ובספירה האחרונה ב2018 עלתה ל2,967 טיגריסים בהודו. מספר כזה קטן והוא 70 אחוז מאוכלוסיית העולם כך שאצל השכנות המצב גרוע בהרבה.

מבין החתולים הגדולים הטיגריס הוא בהחלט עם מספר הפרטים הנמוך ביותר בטבע.. אבל זה גם מה שמעצים את המפגש איתו

את הפעם הראשונה לא שוכחים

החיפוש הזה אחרי המלך הבלתי מעורער של הג׳ונגל – הטיגריס הבנגלי הנדיר- החתול הגדול בעולם, הופך ליותר ויותר פופולרי בשנים האחרונות עם העליה המתונה בכמות הטיגריסים.

בניגוד למדינות ספארי אחרות, בספארי בהודו – המקומיים הם נתח גדול מאוד מהמבקרים בשמורות.

יצא לי להיות כמה פעמים בג׳יפ עם משפחות תיירים מערים שונות בהודו, בעיקר ערים במערב בנגל כמו קולקטה, שהחופשה המשפחתית שלהם היא טיסה לאחת השמורות הטובות במדינה ותפילה לפגוש את מלך הג׳ונגל .

מבחינת חוויה – זה בלתי ניתן לתיאור במילים, החתול הזה עצום וכל כך יפה ועוצמתי.. מפגש איתו הוא חוויה בלתי נשכחת.

האם זה דומה לאפריקה?

בספארי בהודו למשל בשונה מספארי בטנזניה אין כמויות עצומות של יונקים . כן יש עדרים של עשרות איילים נקודים, ועדרי פילים אסייתיים, קרנפים חדי קרן (בצפון מזרח הודו) ועוד מגוון מדהים של יונקים וציפורים, שהוא שונה מהיונקים של אפריקה.

מה שמייחד את הודו זו הציפייה – אם בספארי טנזניה לראות אריה זה יחסית בא בקלות (בסרנגטי למשל), בשביל לראות טיגריס בספארי בהודו צריך סבלנות וגם קצת מזל, אבל אם הולכים למקומות הנכונים ול -zone הנכונים (לא זול), עם צוות מקצועי – זה דיי וודאי שתראו לא מעט תצפיות בטיגריסים.

אז במהלך טיול טבע בהודו – הציפייה הזו והרצון לראות טיגריס היא מתמשכת, יכול להיות סשן בוקר או אפילו יום שלם שלא רואים טיגריס. אבל הכל משתחרר במפגש איתו שהוא מאוד מאוד עוצמתי.

צלמי טבע יהנו מאוד לצלם אותו כי הוא מרשים בצורה קיצונית, ואוהבי טבע יהנו מהמפגש הקרוב העוצמתי והאינטימי עם החיה הזו.

אם הייתם בהודו – אז הודו של הטיגריסים זו לא ההודו שאתם מכירים. עיקר השמורות הן במהדיה פרדש, מדינה שסביר להניח שלא טיילתם בה. וגם השמורות ברג׳סטאן – לא זוכות לביקורים של תיירים ישראלים – בין אם בטיול אחרי צבא או בטיול תרבויות בהודו.

ספארי בהודו מתנהל בשמורות, עם מלונות ברמה גבוה, ופוגשים פחות את הודו הקלאסית והרוחנית שפגשתם בעבר.

אם לא הייתם בהודו – מעבר לספארי – מומלץ גם להכיר את הצד התרבותי של המדינה הזו שהיא מדינה של ניסים ונפלאות.

גם היום אנשים צדים – במקום חיות – צדים חוויות

הצטרפו אלינו לטיול הקרוב להודו

כתבות אחרונות

כולנו מסתובבים עם חלום ישן שמדגדג

הרבה בטוחים שזו הקוליברי – ועם

זאבים טלואים הם אחד הטורפים הכי

אני וחורחה המדריך המקומי מחכים לתשובה

יער הגשם הטרופי הגדול בעולם לא

לא החרמון בחורף כמובן… החרמון בקיץ!