ספארי בטנזניה – כל מה שחייבים (!) לדעת

כולנו מסתובבים עם חלום ישן שמדגדג לנו – להגיע לספארי בטנזניה

אם הגעתם לרגע שאתם רוצים לתכנן את הספארי הראשון שלכם באפריקה יש לקחת בחשבון כמה דברים:

זה יקר… אבל בעל ערך

ספארי בטנזניה זה לא חופשה ביוון, גם מבחינת החוויות שעוברים, וגם מבחינת המחיר. ספארי כזה אם הוא משפחתי סביר להניח שזו חוויה של פעם בחיים, ולמשפחה עם 5 נפשות זו הוצאה של רכב חדש בערך. המחירים בשוק נעים בין 3200 ל 6000 דולר לאדם לא כולל טיסה תלוי בכמה גורמים.

אך חשוב לדעת – רוב הכסף של הספארי משולם כמיסים לשמורות וכשאתם מטיילים בטנזניה אתם בעצם מקיימים את הטבע! בלעדיכם – כבר מזמן זה היה הופך לשטח חקלאי וכל החיות היו ניצדות. ובשבילכם – זו חוויה שלא תשכחו כל החיים

פילים מגוננים על פיל בן כמה חודשים בשמורת טרנגירי בספארי בטנזניה

כדאי לבחור בספארי בטנזניה כספארי ראשון

בניגוד לשמורות אחרות באפריקה כמו קרוגר (דרום אפריקה) או נמיביה, בוצואנה, אוגנדה ועוד.. הספארי בטנזניה וקניה הוא יחודי מאוד כי מתרחשת בו תופעת טבע יוצאת דופן במיוחד! הנדידה הגדולה של עדרי הגנו, הזברות, והצבאים. מדובר ב2 מליון אוכלי עשב שנודדים במסלול מעגלי שרוב הזמן נמצא בטנזניה.

זוהי הנדידה היבשתית הגדולה ביותר בעולם ותוכלו לראות אותה רק בספארי בטנזניה ובחלק מהשנה גם בקניה. המלונות פעילים לרוב בעונה בה העדרים נמצאים באיזור המלון ואפילו יש מלונות אוהלים נודדים שכל המלון נודד עם תנועת עדרי הגנו. עונת ההמלטות ועונת חציית נהר המארה הן העונות הכי מומלצות ומעניינות.

יש את עונת ההמלטות שתוכלו לראות דוגמא לטיול כזה – כאן לרוב יוצא או בינואר או בפברואר

ויש את עונת החצייה שתוכלו לראות דוגמא לטיול כזה – כאן שלרוב יוצאת בין אמצע יולי לסוף ספטמבר

המסאי מארה בקניה היא סוג של חלק מהסרנגטי אבל חלק מאוד קטן, מפוצץ במלונות וברכבים, ולכן המוני יותר מטנזניה.

ובכללי אחרי שתראו את הספארי בטנזניה תוכלו בכיף להגיד שראיתם את אפריקה ולנסוע למדינות יותר נישתיות כמו אוגנדה לראות גורילות, או ספארי בהודו לראות טיגריס בנגלי, קוסטה ריקה לציפורים המהממות ועוד…

כחל לילכי – אחת הציפורים הנפוצות ביותר בטנזניה

התנאים לרוב טובים ומפנקים

כשאומרים למישהו אוהל הוא מדמיין או אוהל שקונים בתחנת דלק, או אוהל צבאי עם 12 מיטות. אז לא, בגודל זה אוהל בגודל של חדר פרטי ענק, נקי, עם שירותים ומקלחת חמה, מיטה נוחה, ובופה אוכל מגוון. כמובן שיש מקומות טובים יותר וטובים פחות, וכאן כדאי להתייעץ עם מישהו שמכיר את המלונות ומלונות האוהלים בשמורות.

יום ספארי קלאסי בטנזניה הוא יום שקמים מוקדם עם הזריחה ואוכלים ארוחת בוקר שיהיה בה טבח שתפקידו להכין לכן במקום את האומלט עם התוספות שאתם רוצים, וקורנפלקס לחמים ריבות ועוד. גם ארח הערב המלון היא ממש מגוונת עם בופה לרוב וכולם יכולים על פי בקשה להשתדל להכיל תפריט שהוא צמחוני/טבעוני.

ארוחת צהריים היא מאוד משתנה מחברה לחברה ויש שתי וריאציות:

1.לאנץ׳ בוקס: קופסת קרטון עם חתיכת עוף לרב או טורטיה, מיץ בקופסה, ביצה ומאפין, זה דל מאוד וברוב הספארי בטנזניה יביאו לכם את זה כולל בחברות הגדולות.

2.האמפר: כאן זה כבר משהו אחר ברמה טובה, זה בעצם הארוחת צהריים של המלון בתוך סירים, עם כמה מנות לבחירה ואוכלים בשטח תחת עץ שיטה רענן. זו אופציה שממש צריך לוודא שיש לכם אותה כלולה.

אתם כנראה הולכים להצטופף ברכב

אם סגרתם עם חברה ספארי קבוצתי ולא פרטי אתם הולכים להצטופף.

בגלל שטנזניה יקרה, חברות התיירות מנצלות את מקסימום המקום האפשרי ברכב.

**כל רכבי הספארי בטנזניה הן אותם רכבים – Toyota Land Cruiser 4×4 מורחבת, עם גג נפתח וחלונות זכוכית**

והשאלה הגדולה היא – כמה תהיו ברכב?

אז ברכב יש 8 מקומות כולל הנהג. הנהג הוא המדריך המקומי. חוץ ממנו ״יש מקום״ לעוד 7 מטיילים, אחד מקדימה שיוצא מופסד בגלל שהוא נמצא רק בצד אחד של הרכב, ועוד 6 מאחורה. מאוד קיצוני אם יכניסו 7 מטיילים לרכב אחד אך זה קיים. לרוב 6.

בתוך כל הדבר הזה כל המזוודות שלכם ״נכנסות״. יש תא מטען קטן שמתאים ל3 מזוודות מה שמוביל למסקנה המתבקשת – גם אם תהיו 6 מטיילים, שזה הסטנדרט של חברות הספארי הישראליות, הולך להיות צפוף.

מעבר לעניין הנוחות, עניין הצפיה בחיות, הנושא לשמו התכנסנו, הופך להיות מאוד מעצבן, התצפית היא תמיד מצד אחד של הרכב, למשל אריה זכר שהולך מצד ימין, ואין מקום מצד ימין ל6 אנשים בגג של הרכב, אולי יש מקום ל4, ואם אתם רוצים לצלם אז בכלל אין מה לדבר. תכניסו לזה מדריך ישראלי או סטאג׳ר ואנחנו 8 אנשים ברכב עם מזוודות שמפריעות לנו לזוז.

אריה סוחב גנו לצל בדרום הסרנגטי – נדוטו

אם החברות ישימו פחות מטיילים ברכב, שזה הדבר הנכון, יש לזה השלכות על כמה יקר יהיה הטיול, או כמה הוא יהיה רווחי. אני חושב שהסטנדרט חייב להיות שלושה או ארבעה מטיילים ברכב. ההשלכות הכלכליות לפעמים הופכות את זה ללא אפשרי לחלק מהחברות, אבל ניתן למצוא כאלה שכן יתנו את האופציה תמורת תוספת מחיר.

למעטות מהחברות בטנזניה יש רכבים מיוחדים לצלמים. שאלה אותם רכבים אבל עם התאמות מסויימות. וגם אם אתם לא צלמים – הרכבים האלה ישדרגו לכם משמעותית את החוויה. כי יש בהם חלון גדול ללא זכוכיות בכלל, בנוסף לאפשרות בחלק מהשמורות להוריד את דלתות הצד! כן זה אומר שאתם הכי קרובים שאפשר לחיות הבר – בלי מחסומים בדרך.

השאלה המתבקשת היא האם זה מסוכן? אז לא, האריות עדיין מתייחסות אליכם כמו רכב רגיל, ולא מתעניינים ברכבים בכלל.

דוגמא לרכבים הפתוחים, מפגש ישיר עם חיות הבר. ניתן להסיר את הדלת רק באיזורים מסויימים (למשל בנגורונגורו אסור

המדריך המקומי הוא הכל

הרבה אנשים מוצאים איזה מדריך רנדומלי באינטרנט, שלא ברור בכלל אם עשה הכשרה ומה טיב ההדרכה שלו. שלא נדבר על עוקצים שונים שדווחו, או בניית מסלול שתרצה אתכם במחיר אבל ממש לא בחוויה .

המדריך המקומי הוא זה שבפועל ידריך אתכם. גם אם אתם בטיול ספארי פרטי, וגם אם אתם בטיול ספארי קבוצתי כי המדריך הישראלי צריך לעבור בין כמה ג׳יפים אז הוא יהיה איתכם רבע או שליש מהזמן.

המדריך המקומי הוא זה שידאג לצרכים שלכם, אם לא תרגישו טוב, אם לא נוח, אם אתם רעבים, צריכים לשירותים, קליטה סלולרית וכל צורך שיעלה בשטח.

צ׳יטה מחפשת טרף כדי שיהיה לגור בן חצי השנה שלה מה לאכול – מישורי הסרנגטי

יש כמה רמות של מדריכים בטנזניה, מדריכים שמרגיש שהם רק נהגים, שום קשר ליכולת הדרכה, היכרות עם הטבע או שרותיות. שלא נדבר על כאלה שאפילו יבקשו לחזור מוקדם או שירדמו באמצע היום. ראיתי כבר הכל מהכל.

בצד השני של הסקאלה יש מדריכים מצויינים, שיהיו קשובים לכל הצרכים שלכם, ידעו לזהות מינים של יונקים, ציפורים, זוחלים וצמחייה והסביר לכם על סימביוזה בין מינים שונים, התנהגות בעלי חיים, וההיכרות שלהם עם בעלי החיים תתן להם ביטחון גם להתקרב אליהם במידת האפשר, מה שלגמרי יעצים את החוויה.

הכל מתחיל ונגמר ב – כמה ימים תהיו בסרנגטי

אנשים לפעמים לא מבינים מה הפערים במחירים של ההצעות מחיר שהם מקבלים.

יצא לי לראות אנשים שיוצאים לספארי בטנזניה ובכלל לא מגיעים לסרנגטי, שזו שערוריה. אומנם המחיר יצא דיי זול (במקרה הטוב) אבל הם לא מודעים לכך שהם **פספסו את כל העניין.**

הסרנגטי זו השמורה לשמה מגיעים לטנזניה. זו תופעת טבע עולמית. והמחיר לרוב נקבע לפי מספר הימים שתהיו בסרנגטי

יש שתי עונות עיקריות בטנזניה – עונת ההמלטות ועונת החצייה.

בעונת ההמלטות (ינואר פברואר)האיזור של הסרנגטי בו קורה כל האקשן נקרא ״נדוטו״. לרוב הוא ישולב עם עוד יום במרכז הסרנגטי שהוא בעיקרון קצת פחות טוב בעונה הזו. המקצוענים מכירים מקום קצת יותר יקר עם אקשן מטורף.

בעונת החצייה שנקראת גם ״חציית נהר המארה״ שמתרחשת מאמצע יולי עד אמצע/סוף ספטמבר – האיזור עם כל האקשן הוא גם צפון הסרנגטי עם חציית עדרי הגנו את הנהר, וגם מרכז הסרנגטי כאשר העשב נמוך וניתן לראות אחלה תצפיות של נמרים, אריות וצ׳יטות.

לרוב – את הצ׳יטות והנמרים תראו רק בסרנגטי, וגם את כמויות העדרים המטורפות (2 מליון אכולי עשב) שמשתתפות בנדידה הגדולה . אם נסעתם עד לטנזניה, וכבר שילמתם על ספארי – את זה אתם לא רוצים להפסיד

הנדידה הגדולה בחציית נהר המארה – צפון הסרנגטי

לכן כשאתם מקבלים הצעה – חשוב שתראו כמה לילות ישנים בסרנגטי. 3 זה המינימום ורצוי 4. וכמובן מכתש נגורונגורו הוא חובה לשילוב ואולי עוד אחת מהשמורות שמגוונות את החוויה יותר – טרנגירי, לייק מניארה וארושה.

מי שמעוניין בחוויה אנושית אנתרופולוגית בנוסף יתבאס מאוד מההתמסחרות של שבטי המסאי. זה כבר מגיע לרמה שזה לא נעים לבקר בשבט הממוסחר, שכל מה שהוא רוצה לעשות זה הצגה של 5 דקות, ואז לנסות למכור לכם ציורים או תכשיטים במחירים מופקעים. לא אתם וגם לא המדריך המקומי יהנו מהחוויה הזו. עדיף לקבל הסבר ולשאול על המסאי את המדריך המקומי, הם אכן שבט מאוד חשוב בטנזניה וקניה והרבה בזכותם הסרנגטי נשמר. זה לכתבה אחרת.

אם כבר אנתרופולוגי אז שבט ההדזבה – ציידים לקטים, שמארגן טיול שמבין בתחום ידע אפילו למקסם את ההגעה שלכם בשעה שהגיוני שהם יוצאים לצוד. ולצאת לצוד עם ציידים אמיתיים – חוויה פנומנלית.

שילוב ספארי בטנזניה עם נופש בזנזיבר

כאן אגיד את דעתי האישית – הטיול הזה גם ככה יקר וגם ככה פעם בחיים לרוב האנשים. לדעתי לא כדאי לשלב.

השילוב של זנזיבר הוא מפלט לחברות התיירות, מאפשר להם לייצר תוכנית שהיא עם הרבה ימים, נגיד 7 או 8, שלא באמת כוללת ספארי אלא נגיעה של יומיים שלושה בשמורות הפחות טובות, עם 4 5 ימים בזנזיבר. תיזהרו מהתוכניות האלה

אם לשלב אז לפחות 4 ימים בספארי בטנזניה שבהם אתם שמים את המיטב של המיטב. סרנגטי יומיים או שלושה, מכתש הנגורונגורו ואולי שבט ההדזבה.

זנזיבר מהממת הייתי שם עם אשתי, אחלה מקום, דומה לכל חוף טרופי באסיה, עם מלונות טובים וטיסות ישירות מהארץ.

זו חופשה נחמדה – רחוקה מאוד מחוויית ספארי שמהותה היא להיחשף לטבע פראי מקרוב – ולרכוש חוויות בלתי נשכחות.

אני הייתי ממליץ לא לשלב. לשמור את זנזיבר כחופשה נפרדת, לזנזיבר תמיד אפשר לנסוע, חבל לערב אותה בספארי רק בגלל שהיא כביכול באותה מדינה (תמיד טיסה פנימית מאיזור הספארי). אבל אם לשלב – רק עם השמורות הנכונות

דוגמא לשילוב נכון כזה של זנזיבר ושמורות בטיול פרטי תוכלו לראות בדף הטיול – כאן יוצא במגוון עונות ועם תאריכים גמישים במהלך השנה

מקווה שעזרתי מוזמנים לשאול שאלות בקבוצה, זמין תמיד גם ב0532321432 – מיכה קורקוס

נמר אפריקני – מחכה לכם בסרנגטי בספארי הקרוב לטנזניה

כתבות אחרונות

כשאתם מטיילים היום בספארי בהודו ורואים

הרבה בטוחים שזו הקוליברי – ועם

זאבים טלואים הם אחד הטורפים הכי

אני וחורחה המדריך המקומי מחכים לתשובה

יער הגשם הטרופי הגדול בעולם לא

לא החרמון בחורף כמובן… החרמון בקיץ!